מציאת המפתח לאושר הוא אחד הפרויקטים המרכזיים של האנושות במאה ה 21. כותב הררי בספרו: ההיסטוריה של המחר.
כשנכנס אדר שאלתי את תלמידי: איך עושים שמחה ומה מביא להם אושר? הם תארו מגוון רחב של פעילויות כולל חשיבת מחשבות חיוביות, לשמוע מוסיקה, לטייל, לרקוד, לקרוא ספר טוב, לעשות צ’י-קונג בבוקר, ועוד ועוד ועוד….
מה ניתן לעשות לחיים מאושרים
ומה אומרים המחקרים המדעיים?
במפגש אחר הצהריים עם הדלאי לאמה וחברים שכותרתו “יצירת עולם מאושר יותר “מתאר פרופ’ ריצ’רד דיווידסון, ממובילי חוקרי המח בעולם, את האופן בו כל אחד מאיתנו יכול ליצור ולהעלות את רמת האושר בחייו. הוא אומר, שאחת התובנות של מדעי המח המודרניים היא שמבנה המח ה Plasticity שלנו, משתנה כתוצאה מחוויות ואימון.
המח, משתנה באופן רצוני וגם באופן לא רצוני! ומזמין אותנו לקחת אחריות על המח שלנו, על ידי טיפוח הרגלי תודעה. הוא מציין שאנחנו יכולים לשנות את המבנה הפיזי של המעגלים במח באופן שישפר את ה Well Being שלנו ויביא רווחה, שגשוג ואושר.
4 רכיבים של Well Being שאומתו במחקרים אמפיריים אחרונים ומושגים על ידי אימון מדיטטיבי:
1. כושר התאוששות/חוסן – Resilience. ניתן לראות שבאמצעות תרגול מוחי מעגלי המוח שלנו נהיים גמישים יותר מה שתורם להתאוששות מהירה ממצוקות.
2. ראיה חיובית – היכולת לזהות את הטוב, להבחין בו.
3. תשומת לב/נוכחות/ קשב Attention מתברר שכשהמחשבות שלנו נודדות אז אנחנו פחות מאושרים. הוא אומר: “A wondering mind is unhappy mind” אפשר לטפח תכונות מסויימות של מודעות שתסייע לנו לשמור על הקשב שלנו בכל רגע ורגע מה שיכול לשפר את הרווחה שלנו.
עוד הוסיף שאם יש משהו אחד שלמדנו מהמחקר המדעי המודרני על המדיטציה הוא ש”תשומת לב ניתנת לחינוך” ושאין שספק שזה משהו שאנחנו יכולים ללמוד.
4. נדיבות –מסתבר שלהיות נדיבים לאנשים אחרים, מפעילה במח מעגלים שמסייעים לנו להרגיש טוב ויכולים להימשך יותר מכל דבר אחר שנחקר על ידי מדעני מח.
ארבעת הדברים: כושר התאוששות, ראיה חיובית, קשב ונדיבות, לכולם יתרונות קריטיים, כולם ניתנים לזיהוי גם במבנה הפלסטי של המח וניתנים לשינוי באמצעות תרגול קבוע של מדיטציה, צ’י-קונג (כמדיטציה בתנועה) וכד’.
זוהי הזמנה לכולנו לקחת יותר אחריות על המח שלנו על ידי תרגול פשוט יומיומי שישנה את מעגלי המח שלנו ויאפשר לכולנו להיות יותר שמחים ומאושרים.
