שיטת "העבודה" (" The Work ") של ביירון קייטי

הנה טכניקה מועילה ופשוטה שמסייעת להיפתר ממחשבות מטרידות חוזרות ונשנות. בסיסה עומדת התובנה שחלק גדול מהסבל שנגרם לנו בחיים, נובע מביקורת ושיפוטיים עצמיים וממחשבות הרוצות שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא.
“העבודה” מאפשרת לזהות ולחקור את המחשבות ובאמצעותה להגיע להבנה חדשה ורעננה. היא מביאה שלום ואהבה למעגלי החיים השונים: עם עצמנו, עם הקרובים לנו והאחרים בצורה פשוטה זורמת ועדינה. לפרטים והרשמה לסדנה הקרובה לחצו כאן

 

דוגמא לתהליך בשיטת העבודה של ביירון קייטי:

על מנת לבצע תהליך בשיטת העבודה יש להתחיל במילוי דף הנקרא:  “ושפטת את רעך” או “דף ניקוי משקעים מהעבר”. הדף מאפשר להעלות מגוון מחשבות הקשורות לאדם ספציפי שעל היחסים עימו אנו מעוניינים לבצע את תהליך “העבודה” במטרה להביא להבנה שלמה יותר של הסיטואציה ואף להיפתר מהקושי אותו אנו חשים ביחסים עם אותו אדם. מילוי הדף שכולל שש שאלות מנחות, מאפשר לנו לדייק את הקושי שאנו חשים בסיטואציה. לאחר מילוי הדף מתקבל “בנק של מחשבות” המאפשר לבצע מספר “חקירות” בשיטת העבודה. למרות שלעיתים מספיק לבחור מחשבה אחת והעבודה עליה מביאה לתוצאה מספקת. כפי שנראה בדוגמה שלהלן התהליך הינו מובנה ומוגדר. וכולל 4 שאלות והיפוכים. ניתן לבצע את ה”חקירה” באופן עצמאי, לאחר לימוד ותרגול הנעשים, או במסגרת הסדנה או על ידי התנסות במספר “חקירות” עם איש מקצוע שלמד את השיטה ומתמחה בה (בשפתה של ביירון קייטי “מאפשר”). כאשר ה”חקירה” מתבצעת באופן עצמאי חשוב להקפיד תמיד לבצע אותה בכתב!

להורדת דף: “ושפטת את רעך” או “דף ניקוי משקעים מהעבר” לחצו כאן

להלן תהליך שנעשה עם אחת מתלמידותי שבחרה לעבוד על יחסיה עם בנה.

המחשבה שנבחרה על ידיה ומוצגת בתהליך המפורט להלן היא: “הוא לא צריך לכעוס”

1.האם זו האמת? כן
2.האם את יודעת שזו בוודאות האמת? לא
3.מי את כשאת מאמינה במחשבה?

כשאני מאמינה במחשבה הוא לא צריך לכעוס, אני כועסת, אני מתבאסת, אני נאטמת, אין לי חמלה, אני עצובה, החזה שלי נסגר, עולות לי דמעות בעיניים, העפעפיים שלי נהיים כבדים, אני מתבאסת שהוא לא מבין, אני שיפוטית, העיניים והאוזניים שלי נסגרות – אני מבינה פחות.
זה מזכיר לי את אמא שלי, אני רואה את עצמי ילדה ממש קטנה ואמא שלי עם האנרגיה של הכעס שלה – יש לי הרגשה שהיא כל הזמן כועסת ואני לא מבינה על מה הכעס שלה ויש לי הרגשה שאין שם אהבה וזה מבאס ממש.
כשאני חושבת שהוא לא צריך לכעוס הרווח זה שאני לא מכילה אותו, אני מתנערת ממנו, אני מפנה לו את הגב ושמה אותו בצד, אני מתנכרת, אני קרה, חושבת שאין לי קשר לזה, אני מתרחקת, כאילו שמה אותו בפינה בעונש ואומרת לו אתה ילד רע, כי אתה לא מבין את אמא. אתה לא רואה שגם לאמא קשה?

מי תהיי בלי המחשבה?

הלב שלי יפתח, כך גם העיניים. אני אראה אותו, אני אוכל להכיל את הסבל שלו, אני אתבונן בו במבט רך ואוהב, אני אקבל אותו כפי שהוא. לא אחשוב שהוא צריך להיות שונה מכפי שהוא, שהוא צריך להבין אותי, שהוא צריך לקבל את המציאות.

היפוכים:

בשיטת “העבודה” של ביירון קייטי קיימים כ 12 היפוכים שונים, נהוג לבחור לפחות את שלושת ההיפוכים שמופיעים להלן: ההיפוך הפשוט, ההיפוך לעצמי וההיפוך המקבל בברכה. ניתן כמובן להוסיף ולהרחיב את התהליך תוך שימוש בהיפוכים נוספים.

היפוך ראשון – ההיפוך הפשוט: הוא יכול לכעוס

הוא יכול לכעוס, לגמרי, יש לו את כל הסיבות לכעוס – ההורים שלו שגידלו אותו עם המוטו הזה שמשפחה לא מפרקים. ופתאום באמצע החיים כאילו משום מקום , בום בבת אחת הכל מתהפך – הבית הזה שהיה סמל למשפחתיות, משתנה מהקצה אל הקצה וגם אבא חולה ונכה.
כל החוזה משתנה. מה שהיה כבר לא יהיה, משבר ממש גדול. שבר אדיר. כן בהחלט יש מקום לכעס. זה לגיטימי שהוא כועס כי הוא לא מבין . מה קרה פתאום באמצע החיים… הוא גם לא יודע מה היה בעומק היחסים  והוא גם לא צריך לדעת – תחושת חוסר האונים מביאה לתסכול שמביא לכעס וזה לגמרי לגיטימי. זה בסדר שהוא כועס ומביע את הרגשות שלו – טוב שיוציא ואני אמא  שלו, אני יכולה להבין את המקום שלו בחיים.
בחור, בן יחיד, גם עומס נוראי, גם בצבא, גם הדירה, וכל מה שקורה שם ועכשיו גם אבא ואמא לחוד וגם בזה צריך להשקיע זמן.  וכן זה מעצבן.

היפוך שני – לעצמי: אני לא צריכה לכעוס.

ברור שאני לא צריכה לכעוס, שהוא כועס – אני יכולה להבין ולקבל , לראות אותו במקום שלו, עם התסכול והדיכאון,  להיות עם המשבר המשפחתי האישי של כל אחת ואחד מאתנו – להבין שזה עובר על כולנו ביחד- אבל כל אחד בדרכו עובר את זה. זה קשה וכואב ועצוב – ולהבין שזה חלק ממסלול החיים – מהשביל … שלי. יש דברים שקורים ואולי גם יש גורל שמעיד שכך זה קורה, שפתאום זה נהיה להיות וזו חלק מההתפתחות האישית הפנימית .
וזה לגמרי לגיטימי שהוא כעוס – שינינו לו את “החוזה” אחרי כל כך הרבה שנים – ואני צריכה להבין ולהכיל אותו עם כל הכאב, התסכול והכעס שלו.

היפוך שלישי – ההיפוך המקבל בברכה: הוא כועס וזה בסדר .

זה לגמרי בסדר כי הוא צריך להשלים עם משהו שהוא לא רצה, שאין לו השפעה עליו – התסכול שהוא לא יכול לשנות את העובדה  שכרגע זה החלום ושברו והמשפחה עוברת שינוי עמוק וזה ייקח זמן ,עד שכל אחד ימצא את מקומו . עד שנגיע להתנהלות החדשה הטובה – שנתרגל , נוכל לקום ולקבל את מה שיש. כי החיים גדולים ומפתיעים ובסיכומו של דבר כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות  וזה גם השיעור שלו – שהחיים משתנים ומה שסיפרו לנו כשהיינו ילדים , לא תמיד ממשיך באותו האופן . וזה גם גורם לנו להמשיך לצמוח ולהתפתח.

תובנה מכל התהליך:

  • זה בסדר שהוא כועס
  • עכשיו שאני כבר לא כועסת שהוא כועס אני רואה אותו אני מכילה אותו.
  • אני יכולה לאהוב אותו ולתמוך בו .להיות בשבילו.